<h1>סמ"ג עשין סימן קצ"א, קצ"ב</h1>
<h2>דף כג:</h2>
לאחר שירד הגיע לרצפה והפך פניו לצפון הלך למזרחו של כבש כעשר אמות צבר את הגחלים על גבי הרצפה רחוק מן הכבש שלשה טפחים מקום שנותנין מוראת העוף ודישון מזבח הפנימי והמנורה, ראוהו אחיו הכהנים שירד והם רצו ובאו ומהרו וקדשו ידיהם ורגליהם מן הכיור נטלו את המגרפות ואת הצינורות ועלו לראש המזבח והאיברים והפדרים שלא נתאכלו מבערב מסלקין אותן לצידי המזבח אם אין הצדדין מחזיקין סודרין אותן בסובב או על גבי הכבש, החלו מעלין באפר על גבי תל דשן עגולה כתפוח שהיה על המזבח (תמיד כ"ח ב') וגורפין מאותו התל בפסכתר והוא כלי גדול מחזיק לתך ומורידין אותו למטה וברגלים היו מניחין כל התל על המזבח מפני שהוא נוי למזבח (ע"פ רמב"ם תמידין ומוספין פ"ב הי"ג). ומעולם לא נתעצל כהן מלהוציא את הדשן (רמב"ם שם הי"ד). תניא בתורת כהנים (צו פ"ב) ומביאה ביומא בפרק שני (כ"ג ב') ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים מקיש בגדים שלובש להוציא את הדשן לבגדים שפשט מה להלן בגדי קדש אף כאן בגדי קדש אם כן מה ת"ל אחרים פחותים מן הראשונים.
<h2>דף מה.</h2>
עוד אומר שם במסכת יומא בפרק טרף בקלפי שיש בפרשה שלש יקידות למנין המערכות שהיתה עוד שם מערכה שלישית לקיום האש כך אומר ר' יוסי ונחלקו שם על ענין זה רבי מאיר אומר ארבע ור' יהודה אומר שתים.
